חיימוביץ ואח' נ' אליהו חברה לבטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח. התובעת 2 היא חמותו של התובע 1.

הן התובע 1 והן התובעת 2 מבוטחים אצל הנתבעת בביטוח תכולת דירה, לרבות תכשיטים.

התובעת 2 (להלן: המבוטחת) מתגוררת דרך קבע בדירתה ברח' בן יהודה 21 פ"ת, אך עקב גילה המתקדם ומצבה הרפואי היא מתארחת לעתים קרובות בבית התובע 1 (להלן: המבוטח) ואשתו (בתה), ולנה שם.

אין חולק, כי ביום 15.9.10 ארעה פריצה בביתו של המבוטח, ברח' יעקב דורי 14 הוד השרון (להלן: דירת המבוטח), בעת שאיש מבני הבית לא היה שם, ונגנבו תכשיטים רבים. רוב התכשיטים היו שייכים למבוטח ולאשתו, והם פוצו ע"י הנתבעת בהתאם לפוליסה שלהם. בנוסף, נגנבו בפריצה צמיד זהב ושעון יהלומים השייכים למבוטחת, ואשר היו בדירת המבוטח עקב שהייתה הזמנית של המבוטחת שם באותה תקופה.

הנתבעת אינה חולקת על גרסה עובדתית זו, אך טוענת כי על פי הפוליסה של המבוטחת, התכשיטים המבוטחים מכוסים ביטוחית רק כאשר הם בדירתה, או כאשר הם מצויים ארעית בכל מקום אחר בישראל, ובלבד שלא הוציאה אותם מחזקתה. הנתבעת מסתמכת על סעיפים 2 ו-3.ב.3 לפרק "ביטוח תכשיטים ודברי ערך" בתנאים הכלליים של "הפוליסה לביטוח מושלם לבית", לפיה מבוטחת המבוטחת.

סעיף 2 קובע כי הכיסוי הביטוחי יחול גם כאשר הרכוש המבוטח הוצא זמנית מדירת המבוטחת ונמצא בשטח ישראל, "ובלבד שלא הותנה אחרת".

לפי סעיף 3.ב.3, החרגה לתחולת הביטוח ע"פ סעיף 2 לעיל תהיה לגבי "רכוש שלא היה בחזקת המבוטח בעת קרות מקרה הביטוח".

הנתבעת טוענת כי אילו היתה המבוטחת בדירת המבוטח בעת קרות האירוע הביטוחי, כגון אילו בוצעה הפריצה בשעת לילה כשבני הבית נמים את שנתם, היתה תחולה לכיסוי הביטוחי, בהתאם לסעיפים דלעיל, אך מאחר שהמבוטחת יצאה מדירת המבוטח והתכשיטים נותרו שם, הרי ש"הוציאה אותם מחזקתה".

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, איני מקבלת את פרשנותה זו של הנתבעת לחריג של "רכוש שלא היה בחזקת המבוטח בעת קרות מקרה הביטוח".

אין חולק, כי המבוטחת התגוררה לימים מספר, מעת לעת, בבית בתה וחתנה, וכששהתה שם הביאה עמה את חפציה האישיים, לרבות תכשיטים אותם ענדה. ברי כי בעת שהותה הארעית במקום ענדה המבוטחת או השאירה את התכשיטים בחדר בו לנה בדירת המבוטח, לפי הרצון והצורך, כפי שנוהג כל אחד מבני הבית ביחס לחפציו האישיים, והכל בבטחון המלא השורר בין בני משפחה קרובים, כי לא יאונה לתכשיטים כל רע מצד מי מבני הבית. "חזקתה" של המבוטחת כוללת איפוא, בתקופות בהן התגוררה בבית בתה וחתנה, גם את דירת המבוטח, ואין לומר כי בהשאירה צמד תכשיטים, אותם ענדה בעת ביקורה, בדירת המבוטח למספר שעות, הוציאה את התכשיטים הללו מחזקתה.

לפיכך אני קובעת כי התכשיטים נשוא התביעה (פריטים 2 ו-13 ברשימת הערכת תכולה של חברת גמולב) לא הוצאו מחזקתה של המבוטחת בעת קרות מקרה הביטוח, ואני מחייבת את הנתבעת לשלם למבוטחת את התגמול המובטח בגינם לפי הפוליסה, וכן הוצאות המשפט בסך 500 ₪ ואגרה.

ניתן היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: